מדפסות

מדפסות סיכות

מדפסות סיכות הן אותן מדפסות ישנות נושנות בהן נעשה שימוש בשנות ה-70, עת הדפוס הביתי עשה את ראשוני צעדיו. השיטה עבדה בצורה קצת שונה מזו שאנו רואים היום. מדפסות סיכות עבדו באופן שייראה היום מיושן, ובו עבר ראש ההדפסה על פני סרט ספוג בדיו, והטביע עליו נקודות לפי תבנית מבוקשת. ראש המדפסת היה מתחמם ועל פי רוב הותקנו בו צלעות קירור. השיטה אמנם מזכירה מעט מכונות כתיבה , אך היא היוותה שינוי משמועתי ממה שהוכר עד אז. כמובן שברור כי מדפסות סיכות אלה סבלו מחסרונות בולטים לעומת התקופה שהגיעה אחריהן; הן היו רועשות מאוד, איטיות, וכמות הדיו בהן הלכה ואזלה במהירות יחסית. היתרון היחיד, למעשה, של מדפסות סיכות היה העובדה כי הן ייצרו כמה עותקים בבת אחת בעלות נמוכה ). בשנות ה-90 נוספה אופציה צבעונית עבור מדפסות אלה כאשר מדפסות סיכות רבות החלו להיות מיוצרות עם 4 צבעים ומנוף שהיה מנתב את הסרט לפס הצבע הנכון בכל שורה. בעקבות מהירותן האיטית, הן שווקו בעיקר לצרכנים פרטיים. כיום, מדפסות סיכות משמשות במגוון של תפקידים חשובים: במסמכים סודיים, כמו למשל הדפסת הקוד הסודי עבור כרטיס האשראי, נעשה שימוש בשיטה זו ע"י הדפסת הקוד הסודי מחוץ למעטפה תוך שימוש בנייר הדיו הנמצא בתוך החלק הפנימי שלה. בדרך זו מוודאים שאין איש רואה את הקוד לפני בעליו. זהו למעשה עוד יתרון בודד ולא צפוי שמקנות מדפסות סיכות

.

מדפסות הזרקת דיו

על אף שמנגנוני הזרקת דיו קיימים כבר למעלה ממאה שנה, מסתבר שהפצתן עבור הקהל רחב, בדמות מדפסות הזרקת דיו , החלה רק לפני כ-30 שנה. מדפסות הזרקת דיו מופעלות ע"י כמות גדולה של מזרקים מיניאטוריים המתיזים דיו על הנייר וסופגים אותו לאחר מכן.
במסגרת האבולוציה של המדפסות, מדפסות הזרקת דיו היו השלב הבא אחרי מדפסות הסיכות; הן היו שקטות יותר, בעלות איכות הדפסה גבוהה יותר ומדוייקות בהרבה. כיום הן כבר מהירות מאוד להפעלה וזולות מרוב המדפסות. חסרון מסויים שעדיין קיים עבור מדפסות הזרקת דיו הינו… הדיו. מחירו גבוה, הוא רגיש ללחות, וקיימת האפשרות של סתימת המזרקים, המרחפת תמיד מעל ראשו (תרתי משמע).

   
מדפסות לייזר

מדפסות לייזר המוצאה בשנת 1969 ע"י חוקר בשם גר סטרקוות'ר. דגם ראשון של מדפסות לייזר נבנה באופן די דומה לזה של מכונות צילום , אך כזו שנעשו בה שינויים שנועדו להטמיע במערכתה את הלייזר. 7 שנים מאוחר יותר, ב-76', החלו להימכר מדפסות לייזר באופן מסחרי, בעקבות הירידה בעלות ייצורן שהפכה אותן לזמינות יותר עבור הצרכן הביתי.  הטכנולוגיה המשמשת מדפסות לייזר מבוססת על מעין תוף מסתובב הנטען במטען חשמלי ע"י קרן לייזר. מטען זה, המותאם לקובץ המודפס, מועבר ע"י התוף למערכת הטונר.
עלותן של מדפסות לייזר החלה יורדת עם השנים ומדפסות אלה נעשו זמינות יותר ויותר עבור השוק הלא עסקי. קיימים בהן יתרונות משמעותיים מאוד כגון מהירות גבוהה ביותר, רזולוציה ברמה יוצאת דופן, יעילות ובעיקר עמידות, מכיוון שלא קיימת בהן התופעה של סתימת המזרקים בדיו. כמובן שכל התכונות הללו הופכות מדפסות לייזר למדפסות הזולות ביותר בכל הקשור למחיר הדפסת הדף הבודד. עם זאת, אפילו מדפסות לייזר איכותיות סובלות מחסרונות כאלה ואחרים ובראש ובראשונה, העלות הראשונית שלהן, שמקשה על הצרכן הפרטי להחליט על רכישתן, זאת כאשר "חברותיהן" – מדפסות משולבות מסויימות , או מדפסות הזרקת דיו טובות אחרות – זמינות במחירים נמוכים מהן. עוד היבט ההופך אותן בראש ובראשונה למוצר עסקי הוא הצורך שלהן להתחמם בטרם תתחיל מלאכת ההדפסה.